ענת, אלו המשך התשובות לשאלותייך.

נותנים סטטיסטיים וקבוצות סיכון על המחלה:
קשה לדעת עד כמה המחלה נפוצה. הסיבה לכך הינה העובדה שלמחלת הכרסת פנים רבות. כאשר המחלה מופיעה בצורתה ה"קלאסית" קל לזהותה,אך באנשים רבים המחלה מופיעה בצורה קלה מאוד ואבחונה קשה. חלק מהמאמרים נוקבים ביחס של 1:10 בין החולים המאובחנים לחולים שאינם מאובחנים, מכאן שהמקרים עליהם יודעים הם רק קצהו של הקרחון וכנראה ישנם חולים רבים הלוקים במחלה ואף אינם יודעים זאת. היום כיוון שיכולתנו לזהות את המחלה משופרת ביחס לעבר,יותר ויותר חולים מתגלים בגיל המבוגר למרות שיתכן והם חולים מזה תקופה ארוכה. בבדיקות סקר מדווחים חוקרים שונים על קיום המחלה במספרים הנעים בין אחד לכל אלף איש באכלוסיה ועד אחד לכל מאה, כתלות באוכלוסיה הנבדקת.
בנוגע לשאלה האם מחלה זו היא מחלה תורשתית אז התשובה היא כן ולא, מנתונים סטטיסטיים עולה שיש שכיחות מוגברת של הופעת המחלה בתוך משפחות מסוימות. למשל – במשפחה שבה נמצא פרט אחד חולה יש סיכוי שלכ- 10% למצוא עוד מישהו חולה (הסיכוי הכללי באוכלוסיה הוא מאחוז ומטה). בתאומים זהים שלהם אותו מטען גנטי אין התאמה של 100% וכשאחד חולה רק בשלושת-רבעי מהמקרים השני חולה. מכאן ברור שישנם רכיבים תורשתיים הנמצאים בבסיסה של מחלה זו אך ישנם גורמים נוספים (סביבתיים ,כגון זיהומים וירליים) התורמים להתרחשותה של המחלה.
כאמור המחלה קיימת בכל הגילאים (לאחר החשיפה לגלוטן) ולכן ניתן לזהותה בכל הגילאים. לרוב מדובר על העשור הראשון לחיים (ברוב המקרים ילדים עד גיל 5) והעשור החמישי לחיים.

גורמי המחלה ודרכי מניעתם:
גורמי המחלה טרם הובררו לגמרי אך ידוע כי היא קשורה לנטייה גנטית מסוימת. מחקר משנת 2005 טוען כי המחלה מתפתחת במקרים רבים כאשר רקמות לימפה בתחתית המעי הדק (ליד התריסריון) אינן מתפקדות כראוי, ובעקבות כך המנטרל בדרך כלל את השפעת הגלוטן, אינו מופרש או מופרש בכמות לא מספקת. המחקר גם מנסה לקשור לבעיות בהפרשה וגם מחלות כרוניות אחרות כגון כרון, אסטמה ועוד. המסקנה ממחקר זה היא שהגלוטן הינו מזיק בהגדרה, אך רוב בני האדם מוגנים מפניו. מצד שני, הרוב המוחלט של הרופאים סבור כי תיאוריה זו אינה מבוססת עדין. בנוסף, ישנן השערות כיפתוגן מסוים, ככל הנראה נגיף, מעודד את פריצת המחלה, ויש גם המוסיפים לחצים נפשיים לרשימת הגורמים האפשריים.דרכי מניעההטיפול היחיד המרפא לרוב את כל התסמינים (אך אינו מרפא את המחלה), הוא הימנעות קפדנית מאכילת מזונות המכילים גלוטן הכולל ייעוץ תזונתי והקפדה על דיאטה מאוזנת. הדיאטה היא לכל החיים, ולכן חשוב שתספק את כל אבות המזון הנדרשים בכל שלבי החיים. שמירה על דיאטה קפדנית אינה קלה עבור אנשים רבים, במיוחד עבור ילדים ובני נוער. מצד שני, מגבלה זו אינה מפריעה להתפתחות ולגדילה מאחר ולכל מוצרי החיטה יש תחליפים תזונתיים. ההימנעות מאכילת מזונות המכילים גלוטן משפרת מידית את מצבו של החולה ומחזירה לאחר תקופת החלמה את המעי למצבו הרגיל. כמויות זעירות של גלוטן מספיקות ליצירת הנזק הבריאותי. כסיוע לחולי כרסת , תוויות של מוצרי מזון בישראל מציינות במפורש שהם מכילים גלוטן (כאשר זה המצב). למרות זאת, לעתים קשה להקפיד על הימנעות מוחלטת מגלוטן, לעתים מזונות שאמורים להיות נטולי גלוטן מכילים בטעות כמויות קטנות של החלבון.