יום רביעי, 3 ביוני 2009

פגישה ראשונה עם הרופא

בפעם הראשונה שראיתי את יוגב הוא נראה חסר שמחת חיים ורזה יחסית לגילו הוא היה רגזן במיוחד והפריע במהלך הפגישה. אימו של יוגב סיפרה לי שהוא היה ילד חייכן מלא שמחת חיים ושמנמן מה שנראה לי ההפך הגמור ממה שהוא כיום.
בנוסף, האם ציינה כי צואתו של יוגב חיוורת ובעלת ריח רע במיוחד. בהמשך השיחה התברר לי כי יוגב אוכל מהאוכל שסבתו מביאה עימה בביקוריה ולרוב מוצרי מאפה.
עקב אכילת מוצרי מאפה אלה המכילים קמח ישנו חלבון מסויים. חלבון זה המכונה "גלוטן" או בצורה יותר מדויקת אחד מחלקיו של חלבון הגלוטן הנקרא "גליאדין" הוא זה הגורם את הנזק במחלת הכרסת. שילוב של חשיפה לגליאדין וגנטיקה מתאימה בשילוב של גירויים סביבתיים מביא להתפרצות המחלה.
צליאק, הנקראת בעברית "כרסת", על שם אחד הסימפטומים המוכרים בילדים (בטן תפוחה), היא מחלה אוטואימונית, המתבטאת בעקבות אכילת גלוטן. הגלואן הוא חלבון הנמאצ בדגנים, חיטה שעורה, שיפון ושיבולת שועל.
אכילת הגלוטן חופשת את המעיים לתגובה אוטואימונית. תגובה זו מביאה למעשה כך שהגוף תוקף את רקמותיו שלו,
ובראש ובראשונה את רקמת המעי הדק